חללים לפי חזיתות וחילות

ביום ב׳, ה-8.10.73, תפסו פלוגות הטנקים של גדוד 409 מחטיבת המילואים 600 את רכסי ״חמדיה״ שבחזית סיני. משימתם היתה להיערך לקרב בלימה אל מול הכוחות המצריים הרבים שאיימו לשטוף את מדבר סיני צפונה. בבוקרו של ה-9.10 פתחו המצרים בהתקפה משוריינת ולאחר שעות של לחימה קשה הצליח הגדוד לשבור את המתקפה, תוך שהם מסבים לאויב אבדות קשות ומשמידים לו טנקים רבים. ההצלחה בקרב דירבנה את הדרג הפיקודי לנסות ולכבוש את תעוז ״טלוויזיה״ הנמצא כ-4 ק״מ מעמדות ״חמדיה״. שלושת פלוגות הגדוד הסתערו על התעוז תחת אש נ״ט כבדה ולאחר שהכח הצליח לתפוס את קו ״טלוויזיה״ התקבלה פקודה לחזור לקו ״חמדיה״.

אולם בדרך חזרה נתקלו הכוחות במארב טילים שהציבו המצרים. הטנק הראשון שנפגע היה של גיורא עוז, מפקד פלוגה ז׳. גיורא, שמעון ועקנין הטען-קשר ואריה דובדבני התותחן שנפצע מרסיסים מצליחים להיחלץ מהטנק הבוער. נהג הטנק, נחום רוט, נפצע באורח קשה מטיל נוסף שנורה לעברם, ומחולץ על ידי חבריו שנשכבים בשוחה שליד. גיורא מתכנן לחכות לחשכה ולחבור אל יתר הכוחות בחסותה אך לאחר מספר שעות מבחינים בהם חיילים מצריים שהחלו להסתער לעברם תוך כדי ירי. גיורא עוז ושמעון ועקנין משיבים אש ואז קופץ שמעון מהשוחה ומשליך לעבר המצרים רימון יד אך הוא נפגע ונהרג. המצרים מגיעים אל השוחה, בועטים לגיורא את העוזי מהיד ולוקחים אותו ואת אריה דובדבני בשבי.

נהג הטנק, נחום רוט בן ה-24 לא היה חייב להתגייס למלחמה בגלל ניתוח שעבר לפניה. אבל כבן ללוחמי מחתרת, הוא קם והצטרף ללא היסוס לחבריו הלוחמים. הוא השאיר בבית את אשתו הצעירה מרים ואת תינוקו הרך כבן החודשיים שהיה מקור לאושרו, מיכאל שמו. את נחום רוט, נהג הטנק הפצוע, המצרים לא לוקחים בשבי. הם משאירים אותו לגסוס למוות בחולות. מיכאל כבר לא יזכה לראות את אביו.

היום Michael Rotem Simon הוא בן 47, כמעט פי שנים מגילו של אביו ביום מותו. מיכאל הוא חברי הטוב, כמו אח בשבילי.

ב-19 ימי הלחימה של מלחמת יום הכיפורים נהרגו כ-2,300 חיילים. 1,269 חללים, המהווים יותר ממחצית הנופלים, היו שריונרים. לשם השוואה, במלחמת ששת הימים נפלו כ-780 חיילים, כאשר כ-250 מתוכם, המהווים כשליש מהנופלים, היו מחיל השריון. בפוסט הזה מוצגים מספר החללים בין ה-6.10 ועד ל-24.10 לפי חילות, תוך חלוקה לשתי החזיתות. כשני שליש מהחללים נפלו בחזית הדרומית והיתר בחזית הצפונית.

האתגר המרכזי שהתמודדתי מולו היה שלא מצאתי תיעוד מסודר של חזית הנפילה של כל חלל. אמנם סיפור חייהם ומותם של הנופלים נגיש באינטרנט, אך יש לקרוא בעיון את כל אחד מהסיפורים על מנת להבין מתוך הטקסט את מקום נפילתו של כל חייל וחייל.

מכיוון שמדובר ב-2,300 סיפורים, לא היה באפשרותי לבצע זאת באופן מעשי. לצורך זה בניתי אלגוריתם המבוסס על עיבוד שפה טבעית (NLP) בינה מלאכותית ולמידה עמוקה (Deep Learning) שיודע לנתח באופן אוטומטי את סיפור חייהם ומותם של ההרוגים, ומתוכם ״להבין״ באיזה חזית נפל כל חייל.

תחילה לומד האלגוריתם למצוא מילים משמעותיות בתוך הסיפורים (למשל, שמות של ערים, כפרים, צירים, גשרים וכן שמות של יחידות). לאחר מכן הוא מוצא קשרים בין המילים ולבסוף הוא מייצר מתוכם הקשרים (context) המעידים על חזית הלחימה.

לעיתים סיפור החיים מעיד בצורה ברורה על חזית הנפילה. למשל, מסופר על חייל שנהרג בקרבות הבלימה בסיני ועל כן קל לשייך את מקום נפילת החייל לחזית הדרומית.

במקרים אחרים יותר קשה להבין מתוך סיפור החיים את מקום הנפילה כי הוא מערב את שתי החזיתות. למשל, מסופר כי החייל השתתף בקרבות הבלימה בסיני ולאחר מכן נשלח לרמה ונהרג בקרבות ההבקעה. במקרה זה האלגוריתם מבין ששתי החזיתות מוזכרות בסיפור אך שהחזית הצפונית יותר רלוונטית לאירוע הנפילה.

וישנן גם מקרים שבהם אפילו לנו כבני אדם קשה להבין מתוך תיעוד חיי הנופל את חזית הנפילה. למשל, מסופר על חייל שנלחם בציר הגידי ונפל בחאן ארנבה אך לא כתוב באיזה חזית נמצא כל אחד מהמקומות האלה. במקרה הזה למד האלגוריתם בעצמו, מתוך כל סיפורי הנופלים, ש״ציר הגידי״ נמצא בחזית הדרומית ו״חאן ארנבה״ בחזית הצפונית, וכך הוא ידע לשייך את מקום נפילת החייל לחזית הצפונית.

שתפו את הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.