הרקמה של מייג׳ור קסדגלי

20 במאי 1941, שעה 08:00.

מבצע מרקורי יוצא לדרך.

השמיים שמעל האי כרתים מתמלאים בנקודות שחורות ומאיימות כאשר מאות מטוסי תובלה מדגם יונקרס 52 מצבאו של היטלר מצניחים באי כ-3,000 צנחנים. קרבות עזים מתחוללים בינם לבין חיילי בריטניה, יוון אוסטרליה וניו-זילנד המגנים על האי היווני. הגרמנים סופגים אבידות קשות והפלישה המוצנחת נוחלת כישלון – כרתים הופכת ל״בית הקברות של הצנחנים הגרמנים״.

אולם למחרת מתהפכת התמונה כאשר שדה התעופה באי נופל לידי הגרמנים ותגבורת רבה מוטסת אליו.תוך פחות משבועיים מוכרעים כוחות בעלות הברית והאי נופל לידי גרמניה הנאצית. שני הצדדים סופרים אלפי הרוגים, פצועים ושבויים.


בין אלפי השבויים מקרב בעלות הברית היה גם מייג׳ור אלכסיס קסדגלי, קצין בחיל החימוש של הצבא המלכותי הבריטי. קסדגלי וחבריו נשלחו למחנה שבויים במרכז גרמניה. לאחר כחצי שנה בשבי, קיבל קסדגלי מאחד השבויים יריעת בד וכמה מחטים. כדי להעביר את הזמן בשבי הוא החליט להתחיל ולרקום. גנרל יווני שחלק איתו את התא פרם עבורו צמר מסוודר ישן וקסדגלי רקם ורקם ורקם.


על יריעת בד אחת הוא רקם תרשים קלסטרופובי של ״חדר 13, טירת שפנגנברג״ – התא בו הוא היה כלוא. הוא רקם את תאי השבויים, כמה גושי פחם, שלט שאמר ״אמבטיה כל 14 יום״ ותפריט: ״מרק, תפוחי אדמה, נקניק, לחם, סולת״. בתחתית הוא רקם את דגל בריטניה. מכיוון שהצגת דגלי לאום במחנות השבויים היתה אסורה, הוא תפר מעליו דש קנבס שעליו כתוב בגרמנית ״לא לפתוח״. הוא סיפר שכל שבוע אותו קצין היה פותח את הדש ואומר ״זה לא חוקי״, וקסדגלי השיב לו ״אתה מראה את זה, לא אני מראה את זה״.


על יריעות אחרות הוא רקם קטעים שונים מהבלדה The Ballad of Reading Gaol של המשורר האירי אוסקר ויילד, עם כמה התאמות שלו למצב המלחמה. למשל, את I know not whether Laws be right, Or whether Laws be wrongהוא הפך לI know not whether Wars be right, Or whether Wars be wrong
וכשהתאפשר לו לשלוח דרך הצלב האדום מכתבים למשפחתו, הוא שלח לבנו מכתב רקום: ״עברו 1,581 ימים מאז שראיתי אותך לאחרונה, אבל לא נשאר עוד הרבה זמן עכשיו. אתה זוכר שנפלתי לבאר? תשמור על אמא עד שאחזור הביתה שוב״.

אבל עבודת רקמה אחת היתה שונה מהאחרות. זאת היתה למעשה הרקמה הראשונה שלו בשבי, והוא השלים אותה לאחר חצי שנה במחנה השבויים. במרכז יריעת הבד הוא רקם את המילים: ״עבודה זו נעשתה ע״י מייג׳ור א.ת. קסדגלי מספר 3311 בעודו בשבי בדוסל-ורבורג גרמניה דצמבר 1941״. במסגרת שסביב הטקסט הוא רקם את הסמלים של גרמניה הנאצית (צלב קרס), בריטניה (אריה), ארצות הברית (נשר) וברית המועצות (מגל ופטיש).


קסדגלי היה גאה מאד ברקמה הספציפית הזאת והוא הציג אותה לראווה על הקיר שבתאו. במהלך 4 השנים הבאות הוא עבר בין מספר מחנות שבויים, אך לעולם הוא לא נפרד מעבודת הרקמה המיוחדת, ובכל מחנה הוא הציג אותה בגאווה. אף אחד מהסוהרים במחנות השבויים לא חשד שיש משהו מוזר ברקמה, ולאור כשרונו הרב אפילו אישרו לו להעביר שיעורי רקמה לשבויים אחרים.


אז מה כל כך מיוחד בעבודת הרקמה הראשונה שלו בשבי? בטח כבר ניחשתם. סטגנוגרפיה.


קסדגלי שתל ברקמה מסר סמוי. מסר של עידוד לחבריו השבויים, אך גם מסר של התרסה כנגד סוהריו הגרמנים והתנגדות לגרמניה הנאצית ולעומד בראשה. מסר שגילויו על ידי הנאצים עלול היה לעלות לו בדמים.



אז לפני שנמשיך ונראה מה היה המסר הסמוי וכיצד הוא הוסתר ברקמה, אתם מוזמנים לבחון את התמונה המצורפת לעומק ולגלות זאת בעצמכם. למעשה, אם יודעים מראש שמוסתר שם מסר אז יחסית קל לחשוף אותו -קדימה לעבודה 😉


וממש לפני שנגיע אל המסר, אשמח אם תצטרפו לקבוצה שהקמתי בנושא אומנות הסתרת המידע, סטגנוגרפיה וצפנים בה מופיעים סיפורים שונים מהעת העתיקה ועד לעידן הסייבר.



ועכשיו למסר הסמוי.

החלק הראשון של המסר מופיע בתוך המסגרת הצרה שמסביב לסמלים אותם רקם קסדגלי (צלב קרס, אריה, נשר, מגל ופטיש).

חלקו השני מופיע בתוך המסגרת הצרה שמסביב לטקסט שברקמה.

בתוך שתי המסגרות האלה רקומים מקבצים של נקודות וקווים – אלה בעצם הודעות מוסוות בקוד מורס.
במסגרת הראשונה חוזרת שוב ושוב ההודעה

..-. ..- -.-. -.- …. .. – .-.. . .-.


ובמסגרת השניה חוזרת ההודעה

–. — -.. … .- …- . – …. . -.- .. -. –.


או בתרגום לאנגלית:

Fuck Hitler

God Save The King


זה היה נצחונו הקטן של מייג׳ור אלכסיס קסדגלי במלחמתו כנגד גרמניה הנאצית.

בסיום המלחמה הוא אמר שהצלב האדום הציל את חייו אבל העיסוק שלו ברקמה הציל את שפיותו. בנו של קסדגלי הלך בדרכו ולאחר שירות של שנים בחיל הים הבריטי הוא החל לרקום בעצמו. עבודותיו הוצגו במוזיאון לאומנות ויקטוריה ואלברט בלונדון.

שתפו את הפוסט

2 thoughts on “הרקמה של מייג׳ור קסדגלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.