טרנספורטים אל הגיהנום

ערב מלחמת העולם השניה חיו בסלוניקי שביוון כ-55 אלף יהודים. בחודש מרץ 1943 החלו הגרמנים ליישם את תוכנית השמדת הקהילה היהודית בסלוניקי, עת יצא השילוח הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ.

כ-2,800 יהודים הועמסו על 40 קרונות בקר שהקצתה חברת הרכבות היוונית הלאומית. בכל קרון שיועד ל-8 סוסים נדחסו כ-80 גברים ונשים, זקנים, ילדים ותינוקות. חמשת ימי המסע המפרך הסתיימו בשערי אושוויץ כאשר את פני המגורשים קיבלו כלבים ושומרים שהיכו אותם ללא רחם. רוב המגורשים הובלו מייד לתאי הגזים שם הם נרצחו וגופותיהם נשרפו.

תוך פחות מחמישה חודשים הושמדה כמעט לחלוטין קהילת סלוניקי כאשר רכבות הבקר שהובילו את השילוח ה-19 בחודש אוגוסט 1943 הגיעו לתחנתן האחרונה, אושוויץ-בירקנאו. 


במהלך מלחמת העולם השניה נשלחו יהודי אירופה להשמדה בכ-4,000 טרנספורטים. גירוש היהודים מבתיהם התבצע בדרכים שונות: מסעות רגליים, כרכרות רתומות לסוסים, ספינות משא, משאיות, רכבות חשמליות ורכבות משא ובקר.


אתר יד ושם מציג מידע מפורט על כ-2,000 שילוחים שפרטיהם נאספו ושוחזרו ע״י חוקרי המכון בעבודת נמלים במשך כ-15 שנה. מספר היהודים שגורשו בכל שילוח היה שונה, והוא נע בין אנשים בודדים לאלפים. למשל, במאי 1943 יצא השילוח ה-17 מסלוניקי לאושוויץ, בו הובלו כ-4,500 יהודים אל מותם בתאי הגזים. ואילו באפריל 1944 יצא שילוח של 14 יהודים הונגרים ממחנה מעבר בבלגיה למחנה הריכוז ברגן-בלזן.


בפוסט זה ניתחתי את המידע המופיע במאגר השילוחים של יד ושם, ומתוכו חישבתי את מספר הטרנספורטים בכל חודש במהלך מלחמת העולם השניה, לפי חתך של סוג יעד השילוח. ניתן לראות כי שיא השילוחים היה בין חודש מרץ 1942 לסוף 1943. בחודשים אלה יצא אל הפועל מבצע ריינהרד שהיה הכינוי שנתנו הנאצים לתהליך השמדת היהודים, ובמסגרתו גורשו יותר מ-1,500,000 יהודים מפולין ומרחבי אירופה אל מחנות המוות בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה והושמדו שם בתאי הגזים.

האתגר המרכזי בניתוח המידע היה להבין עבור כל יעד שילוח את סוג היעד. מתוך כ-250 יעדי שילוח המופיעים במאגר, רק עבור מעטים מצוין סוג היעד – כלומר האם מדובר במחנה עבודה, או גטו, מחנה השמדה או אתר רצח, עיירת מעבר או מחנה ריכוז.

לשם סיווג כל יעד שילוח לאחד מהסוגים השתמשתי באלגוריתמים של עיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה על מנת להבין מתוך מקורות שונים באינטרנט את ההקשר בו מופיע היעד, ובאופן הזה להסיק את סוג היעד.

למשל, אחד מיעדי השילוחים היה מחנה Konin בפולין, אולם לא צויין במאגר מה סוג המחנה. בשלב הראשון ביצע האלגוריתם חיפוש של שם המחנה באינטרנט, שהעלה דפים רבים. בשלב השני למד האלגוריתם את ההקשרים השונים בהם מופיע שם המחנה בתוצאות החיפוש ואת הרלוונטיות שלהם למלחמת העולם השניה. לבסוף הצליח האלגוריתם להסיק כי ההקשר הנפוץ ביותר בנוגע לשואת יהודי אירופה בו מופיע מחנה Konin הוא כמחנה עבודה בכפיה.


מקור הנתונים: אתר יד ושם, פרויקט השילוחים

שתפו את הפוסט

4 thoughts on “טרנספורטים אל הגיהנום

  1. מעניין מאוד וסוקר בקפידה את שנות המלחמה.
    כתבת בצורה מעניינת שעוזרת להבין טוב יותר את התרשים, ומאפשרת להסתכל עליו מנקודת מבט שונה.
    שאפו על העבודה הקשה והקפדנית
    תודה שאתה מסביר על דרך העבודה, שנראית מאתגרת ומרשימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.