על השחיטה

כיצד נראית צריכת הבשר בישראל ב-30 השנים האחרונות?

מתי זינקה צריכת התרנגולות?

מתי צנחה צריכת הבקר?

כיצד השתנתה צריכת החזירים לאורך השנים?

15 עובדות על שוק הבשר בישראל:

  1. ב-30 השנים האחרונות עלתה צריכת הבשר לנפש בישראל פי 2 לכ-90 ק״ג לנפש. כמות הבשר הנצרכת עלתה פי 4 לכמיליון טון תרנגולות, פרות ועגלים, כבשים, טלאים וחזירים.
  2. צריכת הבקר בישראל היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 23.2 ק״ג לנפש בשנה (הצרכנית הגדולה ביותר היא ארגנטינה עם 36.9).
  3. משנת 1990 ועד היום עלתה צריכת הבקר ב-132% (מ-10 ל-23 ק״ג לנפש).
  4. בשנת 2004 חלה צניחה של מעל 50% בצריכת הבקר בישראל, אך שנה לאחר מכן כבר עלתה הצריכה בחזרה. הסיבה העיקרית לצניחה היתה הפסקת יבוא הבקר למשך מספר חודשים בגלל מחלת הפה והטלפיים שהתפרצה בישראל, דבר שגרם לעליה חדה במחירי הבשר ולירידה בצריכה.
  5. בשנת 2000 חלה עליה של 43% בצריכת התרנגולות בישראל. השינוי נגרם בגלל מהפך בענף הלול בעקבותיו ירדה כמות המשקים בכ-90%, אולם אלה שנותרו עברו ללולים תעשייתים ענקיים בהם ה״תוצרת״ עלתה בהתמדה, הרבה מעבר לקצב גידול האוכלוסיה. דבר שגרם להצפת השוק, לירידה חדה במחירים ובעקבותיה לעליה בצריכה.
  6. מאז שנת 2000 ישראל הינה צרכנית התרנגולות הגדולה ביותר בעולם עם 64.4 ק״ג לנפש בשנת 2020 (כ-26% יותר מארה״ב שנמצאת במקום השני עם 51 ק״ג לנפש).
  7. משנת 1990 ועד היום עלתה צריכת התרנוגולת בישראל ב-88% (מ-34 ל-64.4 ק״ג לנפש).
  8. צריכת החזירים בישראל היא מהנמוכות בעולם ועומדת על 1.3 ק״ג לנפש לשנה (הצרכנית הגדולה ביותר היא דרום קוריאה עם 31.56 ק״ג לנפש).
  9. בהשוואה לשנת 1990 עלתה צריכת בשר הכבש במעט (מ-1.2 ל-1.5 ק״ג לנפש) ואילו צריכת החזירים ירדה מ-1.59 ל-1.3 ק״ג לנפש.
  10. צריכת החזירים בישראל הגיעה לשיא בשנת 2005 עם 2.2 ק״ג לנפש, אך מאז היא בירידה מתמדת.
  11. משך החיים של תרנגולת בטבע הוא כעשור. משך החיים של תרנגולת בבתי החרושת של הבשר הוא כ-6 שבועות.
  12. שטח המחיה של תרנגולת לשחיטה הוא בגודל של מרצפת קטנה, כ-20×20 ס״מ.
  13. בישראל נשחטות מידי שנה מעל חצי מיליון פרות, כבשים וחזירים.
  14. בישראל נשחטות מידי יום ביומו כ-685 אלף תרנגולות, כ-250,000,000 בשנה.
  15. בגלל דיני הכשרות העגלים נשחטים בעודם בהכרה מלאה. מרגע שיסוף גרונם ועד למוות הגואל חולפות מספר דקות בהן הם מפרפרים למוות בייסורים קשים בעודם קשורים בשלשלאות.

Data source: OECD (2021), Meat consumption (indicator). doi: 10.1787/fa290fd0-en (Accessed on 30 January 2021)

שתפו את הפוסט

10 thoughts on “על השחיטה

    1. Thanks
      It's a stacked graph, which means that each layer is added on top on the lower one.
      So altogether you get the total amount of meat consumption, and each color shows the contribution of the corresponding category to the total amount.
      Hence, Chicken are the majority, then cows and then sheep and pork (where their consumption is relatively small)

  1. מזעזע מאוד
    כל הכבוד על העלאת המודעות, באופן כה מוחשי ומוחץ

  2. מרתק. הייתי מצפה שמשנת 1990 תהיה עלייה בצריכת החזיר, העלייה מברית המועצות לשעבר הפכה את הנושא ליותר לגיטימי כך חשבתי.

    נראה שיש הסבר לכך – עד 2005 באמת היתה עלייה, כנראה בגלל העולים. עם השנים, העולים "התאקלמו" יותר ויותר, וגם אימצו את הקולינריה הישראלית – שממעטת מאוד בצריכת חזיר, גם בבתים שאינם שומרי כשרות.

    בנוסף – נראה שהעלייה בטבעונות כמעט וחסרת השפעה בראייה הכוללת של צריכת בשר בישראל.

    1. גם אותי הפתיעה העובדה שעל אף גל הטבעונות בשנים האחרונות, ההשפעה על צריכת הבשר לא מורגשת

    2. הנתונים נלקחו ממספר מקורות שונים, כולל מהאתר הרשמי של מועצת הלול בישראל בו מציינים כי התרנגולות מגיעות לשחיטה בגיל 6-7 שבועות. ולכן זה לא סובייקטיבי אלא עובדתי. לגבי תנאי המחיה יש עשרות סרטונים ממשחטות בארץ והאמת פי כמה יותר גרועה ממה שכתבתי.

      לגבי המחירים, ציינתי בפוסט שהם אחד הגורמים לעליה או ירידה בצריכה.

      לגבי האג׳נדה שלי בפוסטים, המטרה היא בין היתר להציף עוולות שנעשות לפי דעתי האישית בעולם, בין היתר לבעלי חיים, תוך גיבוי הנושא בנתונים הנאספים ממקורות רשמיים.

      1. המונח Data Science מחייב התייחסות אובייקטיבית לנתונים, והגרפים שלך אכן מציגים נתונים. המלל הנילווה צריך להצביע על מגמות בנתונים ועל סיבות אפשריות – כאשר את הסיבות הללו צריך גם כן לגבות בנתונים רלוונטיים על אותו ציר הזמן (במקרה הנ"ל – אולי מגמה של עליה ברמת החיים או מגמה של ירידה במחירי הבשר מסבירים את העליה בצריכת הבשר).

        בכל מקרה, הוספת דיעה אישית בנושאים כמו גידול בעלי-חיים למאכל אדם אינם קשורים לנתונים המוצגים. אם אתה נגד זה – אזי לא משנה אם צריכת הבשר היא X או Y. בהינתן העובדה שרוב המין האנושי צורך מזון מהחי, הנתונים הכמותיים הרלוונטיים הם כמות הבשר הנצרכת, מחיר לצרכן, וגם מחיר אקולוגי – הן זיהום הסביבה והן "טביעת האצבעות הפחמנית" של גידול המזון שצורכים בעלי החיים.

        1. הבלוג שלי הוא על נתונים, מספרים וסיפורים.
          זה אומר שאני משתמש בשיטות שונות לחלץ נתונים, לנתח אותם ולהציגם.
          בנוסף אני מפרש חלק מהם במקומות שאני רואה לנכון.
          חלק לא פחות חשוב הוא הסיפור שעומד מאחוריהם, והוא ברוב המקרים מה שבאמת מעניין אותי.
          אם תסתכל על הפוסטים האחרים תראה שלרובם אני מוסיף סיפור הקשור לנושא אבל לא בהכרח משתקף בנתונים.
          למשל, בפוסטים על חללי מלחמת יום הכיפורים הצגתי ניתוחים שונים (למשל, גילאי החללים), אבל גם סיפרתי במילים את סיפורם האישי של מספר חללים.
          האם זה משתקף בגרף? ברור שלא. אבל זאת הדרך שלי לספר סיפור בצורה מעניינת בעיני, שמלווה גם בגרפים המספקים לכך context. קיבלתי הרבה פידבקים על כך שזה אפשר לבוגרי המלחמה לדבר דרך זה עם הילדים שלהם, ולילדים עם הוריהם. הורים שסיפרו לי שהם ישבו עם ילדיהם והראו להם את הנתונים (ובגלל אופן ההצגה זה מדבר אל הדור הצעיר) ודרך זה סיפרו להם סיפורים מהמלחמה. בעיני זה שווה הכל.

          בחלק מהפוסטים אני משקיע זמן רב בניתוח הנתונים בשיטות שונות על מנת להגיע לתובנות שחלק מהציבור לא מכיר אותן.
          אבל לסיפור המתלווה יש חשיבות רבה בעיני ובשביל זה אני כותב את הבלוג.
          אז כן, גם בפוסטים על בעלי החיים אני אוסף נתונים, מנתח אותם, מציג אותם בדרכים שונות, כותב תובנות מתוך הנתונים, מפרש את המגמות וכו׳. אך לא פחות חשוב מכך, מספר את הסיפור שמאחורי המספרים. ואם הגרפים או התצוגות מושכות את העין, והנתונים מעניינים וחדשים לחלק מהאנשים, אז גם המסר המועבר בסיפור שמאחוריהם (קרי, החיות שמאחורי המספרים) מחלחל בצורה כזאת או אחרת. וחוץ מזה, אני לא מציג דיעה אישית בסיפורים – זה לא בלוג פילוסופי. אני מציג מידע אמיתי מגובה במציאות במסמכים רשמיים או במחקרים.
          זאת מטרת הבלוג שלי.

  3. המידע (הלא מדוייק!) הרשום בנקודות 11 ו-12 מהווה הבעת דיעה סובייקטית שאינה קשורה לדיווח הכמותי על היקפי צריכת סוגי הבשר בארץ ב-30 השנים האחרונות.
    מאידך, בדיווח שלך חסר גורם חשוב הקשור לכמויות המדווחות — מחירי ק"ג בשר לפי סוג ושנה, ומהו משקלם (בכל שנה) של מחירי הבשר יחסית לסל המזון הכללי וכן למדדים אחרים של יוקר המחיה ושל השכר הממוצע.
    בהחלט יתכן שהעליה בכמות הבשר הנצרכת בארץ נובעת מירידה במחירו (המוחלט או היחסי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.