הצפרדע המתבשלת

מכירים את הסיפור על הצפרדע המתבשלת? זאת שמכניסים לסיר עם מים קרים והיא שוחה בהם ללא חשש, אך לאט לאט מחממים את הסיר והיא לא מבחינה בסכנה שכן גופה מתרגל לעלייה האטית בטמפרטורה עד שנהיה מאוחר מידי והיא מתבשלת למוות. בין אם הבסיס לסיפור הזה נכון או לא, הסיפור משמש כמטפורה לשינויים משמעותיים שקורים באופן הדרגתי מבלי שאנו שמים לב אליהם.

וזה מזכיר בצורה מפחידה את מה שעובר עלינו בשנים האחרונות. רק שבסיפור הזה הסיר הוא כדור הארץ, ואנו, בני האדם, לקחנו תפקיד כפול – אנחנו גם הצפרדע המתבשלת משנה לשנה וגם הטבח שמחמם בהדרגתיות את המים בסיר.

לדברי פרופסור עינת אהרונוב מהפקולטה למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אחד ההיבטים הברורים של שינויי האקלים הוא עליה בטמפרטורת המינימום ביממה.
אז בדקנו מה עבר עלינו בששת העשורים האחרונים בישראל, וניתחנו את טמפרטורות המינימום בתחנת המדידה הוותיקה בבית דגן, משנת 1964 ועד 2020.

והתוצאה מפחידה.

קצת קשה להאמין אבל עד לפני 30 שנה, מספר הלילות החמים עם טמפרטורת מינימום של מעל ל-24 מעלות היה אפסי. כל מי שצבר קצת מיילים בכדור הזה זוכר שכשהיינו קטנים, לא משנה כמה חם היה ביום, בלילות כמעט תמיד היתה הקלה והם היו נעימים. היה אפשר לישון עם חלון פתוח, מאוורר בלילות החמים באמת וזהו בערך.

והיום ברוב חלקי הארץ כמעט בלתי אפשרי להעביר את לילות הקיץ ללא מזגן.
אם בשנות ה-60, 70 ו-80 היה בממוצע פחות מלילה אחד בשנה עם טמפרטורת מינימום של מעל ל-24 מעלות, בשנות ה-90 כבר היו כ-5 לילות כאלה בשנה, בשנות ה-2000 כ-11 לילות בשנה ובעשור החולף היו בממוצע כ-34 לילות בשנה עם מינימום של מעל ל-24 מעלות.

תוך 3 עשורים עלו פי 50 מספר הלילות בשנה עם טמפרטורת מינימום של מעל 24 מעלות, וכדברי הראפר טונה, ״העולם כאילו כלום, מסתובב, אה?״. אנחנו ממשיכים להגביר את הלהבה גם ביום וגם בלילה, מתמכרים ומפתחים תלות מוחלטת במזגנים, ומשאירים לדורות הבאים חורבן אקלימי.

• 

מקור הנתונים: מאגר נתוני השירות המטאורולוגי

Global warning image: Barnaby Chambers/Shutterstock