הרצל אלמלם עלה עם משפחתו ממרוקו בשנת 1956. הוא גדל והתחנך בבאר-שבע שם התבלט בנגינה על גיטרה וכן בציור. הרצל היה חבר פעיל בחוג הקליעה של הגדנ"ע ונחשב לאחד הקלעים הטובים בקרב הנוער בעירו. בשנת 1973 התגייס הרצל לצה״ל, הוסמך כמוכ״מ ימי והוצב על ספינת דבור בזירת ים-סוף.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים השתתפה ספינתו בקרב ימי בצפון מפרץ סואץ. אש תופת הומטרה על הספינה והרצל, שהיה צלף מצטיין, התעקש לאייש את עמדת המקלע. הרצל נפגע מכדור בלב ונהרג. בן 17 ו-11 חודשים במותו, רב-טוראי הרצל אלמלם היה החלל הצעיר ביותר במלחמה.
שלום פרידמן נולד בפולין ועלה לארץ ב-1935. הוא התגייס לשורות הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה והשתתף בקרבות נגד הנאצים. לאחר המלחמה הצטרף לשורות ההגנה ובמלחמת השחרור השתתף בקרבות על ירושלים והיה בין מלוויהן של רבות מן השיירות, שפרצו את הדרך אל ירושלים הנצורה. בין עיסוקיו הרבים באזרחות טיפח שלום שני תחומים שהיו אהובים עליו במיוחד – מוסיקה ופילוסופיה.
בשנת 1967 השתתף שלום במלחמת ששת הימים, בקרבות בבקעה. במלחמת יום-הכיפורים הוא לחם בקרבות הבלימה הקשים בסיני ולאחר מכן השתתף בקרבות ההבקעה אל עברה המערבי של תעלת סואץ. ב-22.10.73 הופגזה שיירת התחמושת ששלום היה אחד מנהגיה, והוא נפגע ונהרג. בן 53 וחודשיים במותו, סמל במילואים שלום פרידמן היה החלל המבוגר ביותר במלחמה.
ב-6 לאוקטובר 1973 בשעה 14:00 פתחו צבאות מצריים וסוריה במלחמה כנגד ישראל. הכוחות הסדירים בעיקרם של צה״ל עמדו לפתע מול מתקפה משולבת של כעשר דיוויזיות חי״ר ושריון. במהלך יום הלחימה הראשון נפלו חלל 203 חיילים, רובם המוחלט מקרב חטיבות השריון והחי״ר הסדירות שעמדו בגבורה עילאית על גבעות הבזלת ובמוצבים, במדבר סיני ובמעוזים, ובלמו בגופם את האויב בטרם הצטרפו כוחות המילואים אל המערכה.
כ-2,300 חיילים נהרגו ב-19 ימי הלחימה של מלחמת יום הכיפורים. 916 מהם, המהווים כ-40% מהחללים, עוד לא הגיעו לגיל 22 בעת נפילתם. לשם השוואה, במלחמת ששת הימים נפלו כ-780 חיילים, כאשר כ-25% מתוכם היו בני פחות מ-22.
מספרים אלה ממחישים בצורה מחרידה את גודל ההפתעה ביום הכיפורים ואת מחדל אי-גיוס מערך המילואים בזמן. בפוסט הזה מוצגים מספר החללים בין ה-6.10 ועד ל-24.10 לפי גילאים, תוך חלוקה משנית לפי:
- כוחות הסדיר והקבע לעומת חיילי המילואים
- חוגרים ונגדים לעומת קצינים
האתגר המרכזי שהתמודדתי מולו היה שלא מצאתי תיעוד מסודר לגבי שיוך כל אחד מהנופלים לצבא הסדיר והקבע או לכוחות המילואים. עד כמה שהנתון הזה נשמע טריוויאלי, הוא לא מופיע בפרטי הנופלים באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל. בפוסט הקודם תיארתי כיצד בניתי אלגוריתם המבוסס על עיבוד שפה טבעית (NLP) בינה מלאכותית ולמידה עמוקה (Deep Learning) שיודע לנתח באופן אוטומטי את סיפור חייהם ומותם של ההרוגים, ומתוכם ״להבין״ באיזה חזית נפל כל חייל. לטובת הפוסט הנוכחי העשרתי את אותה תשתית אלגוריתמית בשיטות מתקדמות יותר על מנת להסיק מסיפור החיים של כל נופל האם הוא שייך לסדיר והקבע או למילואים.
לצורך משימה זו לומד האלגוריתם למצוא תבניות משמעותיות בתוך רצפים של מילים ומשפטים ולאחר מכן הוא מייצר הקשרים בציר הזמן המעידים על השתייכות הנופל לסדיר או למילואים. הסיבה שבחרתי לנתח רצפים של מילים ולא מילים בודדות היא שהמשמעות של המילה הבודדת עשויה להשתנות על פי ההקשר שלה למילים השכנות במשפט, או למשפטים שכנים ועל פי מיקומה ברצף הארועים.
למשל, באחד מסיפורי החיים מסופר על חייל ש״לאחר השחרור החל ללמוד באוניברסיטה ועם פרוץ המלחמה הצטרף לחבריו בחזית״. מילת המפתח היא ״השחרור״ שכן היא יכולה להעיד על סיום השירות הצבאי. אולם חשוב להבין באיזה הקשר היא נאמרת. במקרה זה, המילה נאמרה בהקשר של לימודים באוניברסיטה לאחר השחרור ולכן ניתן להסיק שהחייל לחם במלחמה כמילואימניק.
אולם על חייל אחר מסופר שהוא ״תכנן לאחר השחרור ללמוד באוניברסיטה אך המלחמה גדעה את חייו״. במקרה זה, מילת המפתח שחרור נאמרה בהקשר של משהו עתידי שעדיין לא התרחש אך הוא לא זכה לכך ולכן ברור כי הוא לחם במסגרת השרות הסדיר.
בדוגמא זאת, על אף שסיפור המסגרת הוא דומה בשני המקרים, האלגוריתם למד לשייך את הראשון לכוחות המילואים ואת השני לסדיר מתוך ההקשר של כל אחד מהסיפורים ומתוך רצף הארועים הכללי. בעוד שבסיפור הראשון, הלימודים באוניברסיטה מופיעים בהקשר של משהו שהתרחש לאחר השחרור (הוא החל ללמוד), בשני הלימודים מופיעים בהקשר של משהו שעדיין לא התרחש (הוא תכנן לללמוד). כלומר, האלגוריתם למד בעצמו, מתוך כל סיפורי הנופלים, שאם ארוע מסויים (ללמוד באוניברסיטה) התרחש לאחר השחרור, ורק לאחר מכן החייל הצטרף למלחמה אז אפשר להסיק שמדובר בחייל מילואים. אך אם הארוע מוזכר בהקשר של משהו עתידי לשחרור ומייד לאחר מכן מסופר כבר על נפילתו במלחמה אז מדובר בחייל סדיר.
