תרנגולות, פרות ועגלים, כבשים, טלאים וחזירים…
מי אלופת העולם בצריכת בשר?
כיצד השתנתה הצריכה העולמית בשלושים השנים האחרונות?
היכן ממוקמת ישראל, הטוענת לכתר המדינה הטבעונית ביותר בעולם?
המידע מבוסס על נתונים שמפרסם ה-OECD, ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בו חברות 37 מדינות. הנתונים מוצגים עבור מדינות נבחרות.
מספר נקודות למחשבה:
- צריכת הבשר העולמית עלתה בכ-50% מאז 1990.
- הצריכה במדינות המתפתחות עלתה ב-25% באותה תקופה.
- ארה״ב מובילה כבר 30 שנה ברצף (למעט 3 שנים) את צריכת הבשר העולמית.
- מאז 1990 עלתה צריכת הבשר לנפש בישראל בכ-100%, תוך שהיא משאירה מאחור צרכניות בשר כבדות כמו ארגנטינה ואוסטרליה.
- צריכת הבשר בשוויץ יורדת בעקביות מאז 1990 – ירידה של 17% מאז ועד היום.
- צריכת הבשר בקוריאה עלתה פי 10 באותן שנים.
- הצריכה בהודו עומדת על פחות מ-4 ק״ג לנפש (כ-4% מהצריכה בישראל).
- המדינה הדומה ביותר לישראל מבחינת פרופיל צריכת הבשר לנפש מאז 1990 היא ארגנטינה.
- על אף גל הטבעונות ששטף את ישראל בעשור האחרון, צריכת הבשר בה לנפש עלתה משנת 2010 ועד היום בכ-6%.
- בכל שניה בה צפיתם בסרטון נשחטו במשחטות ונטבחו בבתי המטבחיים בעולם כ-2,400 חיות משק. מעל 200 מיליון ביום, כ-75,000,000,000 בשנה.
מפת הדמיון בין מדינות נבחרות מבחינת פרופיל צריכת הבשר לנפש 1990-2020 – הדמיון חושב ע״י מדידת המרחק בין ווקטורי הצריכה ב-30 השנים האחרונות:
Data source: OECD (2021), Meat consumption (indicator). doi: 10.1787/fa290fd0-en (Accessed on 30 January 2021)
1. בנוסף לצריכת הבשר הכללית, חשוב מאוד להציג את הדינמיקה של צריכת סוגי הבשר העיקריים (בקר, חזיר, עופות, צאן).
2. ה-HITMAP היא דרך יפה להציג דמיון/שוני בין ארצות, אך לא ברור אם המפה המוצגת היא לפי הדמיון בצריכה הממוצעת בשנים 1990-2020 (מידע שאינו רלוונטי) או בפרופיל שינויי הצריכה מ-1990 עד 2020 – שלא ברור איך ניתן להציג אותו. יתכן שפשוט יותר יהיה לייצר 4 מפות שמתארות את הדמיון/שוני בקפיצות של עשור (1990, 200, 2010ת 2020), כאשר השוואה בין המפות תמחיש את השינויים.
3. הסרטון אמנם נראה נחמד, אך קשה לעקוב אחרי השינויים. צריך יכולת לשלוט בקצב ההתקדמות של הסרטון, ועדיף לאפשר לראות כל שנה כשקופית נפרדת.
לגבי ה-heatmap, כל מדינה מיוצגת ע״י ווקטור באורך 31, כאשר כל איבר בווקטור מכיל את צריכת הבשר באותה שנה.
השלב הבא הוא למדוד את המרחק בין כל שתי מדינות – כלומר את המרחק בין הווקטורים.
התוצאה היא מטריצה המכילה את המרחק בזוגות (בין כל שתי מדינות).
ככל שהערך נמוך יותר (צבע כהה בתצוגה), המרחק בין המדינות קטן יותר – כלןמר פרופיל הצריכה שלהן לאורך השנים דומה.
לגבי החלוקה לפי סוגי חיות, אני מתכנן להציג בפוסט נפרד – לא רציתי להעמיס יותר מידי בפוסט הזה.
מאוד מעניין. הניתוח מפורט והנקודות למחשבה שהעלת טובות.
מעורר מחשבה לגבי תרבות הצריכה המערבית בכללי, ותרבות הצריכה בישראל בפרט.
יש צורך רב בהעלאת מודעות בנושא בעקבות ההנחה הכללית כי ישראל מובילה בתחום הצמחונות,
וכי היא חותרת למקום אקולוגי וטוב יותר.
כפי הנראה בפוסט הנחה זו שגויה, ומטעה את הציבור.
One of the better posts that I have seen on this subject.
Very informative and intellectual.
Shows the darker turns of humanity and sheds light on a very significant and controversial subject
Thank you so much Thomas
Very intriguing!
A wonderful portrayal of the data in an interactive and elegant manner.
Keep up the interesting work, can't wait for your next post.
Thank you Mark for you kind words
מראה כי אפילו אם ישראל היא 'מדינת הטבעוניים', האמת יותר מורכבת…
מאוד יפה.
תודה רבה מיכל
מעניין מאוד. האם אפשר להוסיף את ההשפעה של צריכת הבשר וגידול בקר עבור שחיטה על זיהום האוויר והסביבה
תודה רבה, בהחלט אוסיף באחד הפוסטים הבאים