יום החוב האקולוגי הוא היום בו צריכת משאבי כדור הארץ ע״י האנושות עולה על כמות המשאבים הטבעיים שיכול כדור הארץ לחדש באותה השנה. החל מהתאריך בו חל יום החוב האקולוגי ועד לסוף השנה נמצא כדור הארץ באוברדרפט מבחינת משאביו הטבעיים, וכל ניצול נוסף מהווה חריגה מהקיבולת של הטבע וגורם לפגיעה בכמות המשאבים המתחדשים.
יום החוב האקולוגי מחושב הן ברמה העולמית והן ברמה של כל מדינה ומדינה. למשל, יום החוב האקולוגי העולמי צויין בשנה שעברה ב-22 לאוגוסט, ואילו בישראל הוא צויין ב-16 לאפריל השנה. משמעות הדבר היא שברמה העולמית כדור הארץ היה בגירעון אקולוגי של 131 ימים, ואילו אם האנושות היתה צורכת את משאבי כדור הארץ כמו תושבי ישראל אז הגירעון האקולוגי היה עולה פי 2 ל-260 ימים. במילים אחרות, כדי לספק את דרישת האנושות ברמה העולמית יש צורך במשאבים טבעיים של 1.7 כדורי ארץ, אך במידה והצריכה היתה כמו בישראל אזי היו נדרשים משאבים טבעיים של 3.5 כדורי ארץ.
יום החוב האקולוגי מחושב על סמך שני מרכיבים:
- היכולת האקולוגית – היכולת של המערכות האקולוגיות הן לייצר חומרים ביולוגיים המשמשים בני אדם והן לספוג את חומרי הפסולת שנוצרים על ידי בני אדם, והיא כוללת בתוכה את סכום האדמות ושטחי הימה הפוריים – המפיקים יבול, מזון למרעה, יערות ודגה
- טביעת הרגל האקולוגית – מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. למדד זה יש שישה מרכיבים
- טביעת הרגל של שטחי היבול – הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש לגידול כל היבולים שנצרכים על ידי בני האדם והבהמות
- טביעת הרגל של שדות מרעה – הערכה של שטח האדמה העולמי המשמש כשדות מרעה להאכלת בהמות השדה
- טביעת הרגל של שטחי יערות – הערכה של שטחי היער העולמיים המשמשים ליצירת עץ לבנייה, לדלק ולנייר
- טביעת הרגל של אזורי הדגה – הערכה של שטחי הימה העולמיים המשמשים לדיג
- טביעת הרגל של אזורי הבנייה – הערכה של שטחי הטבע הפוריים העולמיים הנלקחים בידי האדם לפעילויות שונות – בניית תשתיות כמו בתים, נתיבי תחבורה ומבני תעשייה
- טביעת הרגל הפחמנית – הערכה של שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו-חמצני (פוטוסינתזה) שנפלט על ידי האדם, למשל עקב בעירה של פחם, נפט וגז טבעי
בישראל אחראית טביעת הרגל הפחמנית לכ- 74% מטביעת הרגל האקולוגית הכללית, ואחריה טביעת הרגל של שטחי היבול (כ-14%).
כיצד ניתן להזיז את יום החוב האקולוגי לתאריך מאוחר יותר?
- צימצום צריכת הבשר במחצית יזיז ב-17 ימים קדימה
- צימצום בזבוז המזון שנזרק לפח במחצית יזיז ב-11 ימים קדימה
- צימצום המרכיב הפחמני במחצית יזיז במעל 3 חודשים קדימה
יום החוב האקולוגי מחושב בכל שנה בהתאם לנתונים העדכניים ביותר הנאספים על ידי ארגון המחקר הסביבתי Global Footprint Network, ומשם לקחתי את הנתונים. קיימת ביקורת על אופן חישוב הנתונים של טביעת הרגל האקולוגית ושל היכולת האקולוגית אולם מודלים אלה משתכללים ומתעדנים רטרואקטיבית משנה לשנה. את הוויזואליזציה יצרתי על פי הפוסטר שפורסם ע״י WWF, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, לרגל יום החוב האקולוגי העולמי http://awsassets.wwfindia.org/img/original/EOD_Poster.jpg
מעניין ביותר. רלוונטי מאוד לימים אלו ומדגיש הקיצוניות בה אנו מתאים כעט ואת הצריכה הלא אקולוגית ולא מודעת של הישראלים.