אני מניח שרובכם שמעתם על אסדת לוויתן וחששות תושבי הסביבה מזיהום האוויר שיגרם מהאסדה הממוקמת במרחק של 9.7 ק״מ מחוף דור.
אחד החששות העיקריים הוא מפליטת הבנזן הידוע כחומר מסרטן הגורם ללוקמיה.
ערכי הייחוס לחשיפה מסוכנת במיקרוגרם בנזן/מ“ק אוויר הם מעל 3.9 ביממה שהם
1.22 parts per million (ppm).
ביום שלישי הקרוב אמור להתבצע תהליך נישוב בו תיפלט ביום אחד כמות של שנתיים של חומר הבנזן!!!
ייתכן שנחשפתם להודעות ההרגעה שיצאו מטעם נובל אנרג׳י ומשרדי הממשלה, וגם לאזהרות שיצאו מטעם ארגון שומרי הבית.
מבלי להיכנס לוויכוח ולטענות שני הצדדים, ומתוך חוסר יכולת להבין מי באמת צודק, החלטתי לפנות אל נתוני ניטור המזהמים עצמם.
הנתונים מפורסמים באתר המשרד להגנת הסביבה, כך שניתן לנתח אותם כמעט בזמן אמת.
לצורך הבדיקה, לקחתי את הנתונים משתי תחנות ניטור הממוקמות בקיבוץ מעיין צבי שבמערב זכרון יעקב. אחת התחנות הוצבה על ידי איגוד ערים שרון-כרמל והשניה על ידי נובל אנרג׳י.
להפתעתי גיליתי שיש כמעט לאורך כל התקופה פערים גדולים בין שתי התחנות בנתוני הניטור של חומר הבנזן, לעיתים של אף מאות אחוזים.
במקרים מסוימים תחנת אחת מדווחת על כמות מסוכנת מעל לסף החשיפה המסוכנת, בעוד השניה מדווחת על כמות מזערית.
אז מה זה אומר לגבי אמינות הנתונים וציוד הניטור?
כיצד התושבים יכולים להיות בטוחים שאכן הם לא חשופים למזהמים במצב בו יש ספק כה גדול לגבי הנתונים המדווחים?